זו לא עוד דיאטה וזה לא עוד טרנד תזונתי אופנתי. צום לסירוגין לא מכתיב מה לאכול וכמה לאכול. מדובר בדפוס אכילה של צום ואכילה, שמגביל את הארוחות לשעות מסוימות ביממה או לימים מסוימים בשבוע. הדפוס הנפוץ ביותר נקרא 8:16 – שפירושו לאכול בטווח של 8 שעות ולצום במשך 16 שעות ביממה (עם שתיית מים בלבד).

לא מדובר בהמצאה חדשה; למעשה, צום לסירוגין היה דפוס האכילה המצוי של אבותינו הקדומים. מחקרים באבולוציה של האדם גילו שגופו ומוחו היטיבו לתפקד דווקא בסביבות חיים שבהן המזון לא היה מצוי בשפע, ולכן השורדים החזקים בטבע היו אלה שידעו להסתגל לצום לסירוגין.

פרופ' מטסון – שמאחוריו עשרות שנות מחקר בנושא – מוכיח שצום לסירוגין הוא דפוס האכילה שלמעשה נועד עבור הגוף שלנו, ולכן הוא גם זה שמיטיב עמו בשלל היבטים. פרופ' מטסון מפרט את היתרונות הבריאותיים הרבים שנוכל לזכות בהם אם רק נשנה את דפוס האכילה שלנו, ביניהם:

• ירידה במשקל וצמצום מסת השומן בגוף
• יכולות מנטליות משופרות וצלילות מחשבתית גבוהה
• שיפור ברמת האנרגיה, החיוניות ומצב הרוח
• האטה של תהליך ההזדקנות ותוחלת חיים גבוהה יותר בבריאות טובה
• שיפור ביכולת השיקום העצמי של הגוף באמצעות תהליכי ניקוי תוך תאיים
• מניעה וטיפול במגוון מחלות, ביניהן סרטן, סוכרת, מחלות לב, שבץ, אלצהיימר, פרקינסון, מחלות דלקתיות, מחלות זיהומיות ועוד.

לצד גילויים חדשים של עובדות מדעיות, הספר גם משיא עצות מעשיות לאימוץ דפוס האכילה של צום לסירוגין כדרך חיים, וכן מביא מידע חשוב לרופאים ולמטפלים.

מחבר הספר:
פרופ' מארק מטסון (Mark P. Mattson) מכהן כפרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב לאחר שכיהן בעבר כראש המעבדה למדעי המוח במכון הלאומי להזדקנות בבולטימור. מאחורי פרופ' מטסון קריירה אקדמית עשירה, מרשימה ועטורת פרסים.